המאמר באדיבות פורטל מתגרשים חכם
בתוך השכול והכאב הלאומי של המלחמה, מתמודדות נשים צעירות רבות עם מציאות נוספת, כמעט בלתי נתפסת. לצד אובדן הבעל האהוב, הן נחשפות לראשונה בחייהן למצוות עתיקות מהתורה: ייבום וחליצה.
רבות מהן שומעות במהלך השבעה כי כדי שיוכלו להמשיך בחייהן ולהינשא מחדש, עליהן לעבור טקס דתי מורכב עם אחיו של הבעל המנוח.
לפי פורטל מתגרשים חכם, הנתונים מבתי הדין הרבניים מראים עלייה חדה במספר מקרי החליצה מאז תחילת המלחמה, מה שהופך את הנושא, שנדחק לשוליים, לרלוונטי וכואב מתמיד.
מהן מצוות ייבום וחליצה?
מקור מצוות ייבום וחליצה הוא בספר דברים, והן חלות במקרה שבו גבר נשוי נפטר מבלי להותיר אחריו ילדים, ויש לו לפחות אח אחד.
ראשית, קיימת מצוות הייבום, לפיה על אחיו של הנפטר (היבם) לשאת את אלמנת אחיו (היבמה) לאישה. המטרה היא "להקים שם לאחיו המת", כלומר להמשיך את שושלתו, והילד הראשון שייוולד מהקשר הזה ייחשב, מבחינה רעיונית, כממשיכו של האח שנפטר.
באופן חריג, זהו המקרה היחיד בו התורה מתירה לאדם לשאת את אשת אחיו. הרציונל היה סוציאלי, והוא שהאלמנה לא תישאר לבד וללא ילדים.
עם זאת, משום התוצאה הקשה של המצווה הזאת (כפיית נישואים), נולדה אפשרות להימנע מקיומה באמצעות חליצה. חליצה מתקיימת כאשר היבם או היבמה (או שניהם) אינם מעוניינים להינשא.
החליצה היא טקס דתי סמלי שנועד לנתק את ה"זיקה" ההלכתית בין היבם ליבמה, ובכך להתיר לאלמנה להינשא לכל גבר אחר. כל עוד לא בוצע ייבום או חליצה, האישה נחשבת "זקוקה ליבם" או "שומרת יבם", ואסור לה להינשא לאדם אחר. מצב זה עלול, במקרים מסוימים, להפוך אותה לעגונה.
ייבום וחליצה: מה נוהגים כיום?
בעבר, מצוות הייבום נחשבה לעדיפה על פני החליצה. אולם, לאורך הדורות התעוררה שאלה לגבי כוונותיו של היבם. חכמים חששו שהאח אינו מייבם "לשם מצווה" טהורה, אלא מתוך אינטרסים אישיים, ולכן עלה חשש כבד לגבי מעמד הילדים שייוולדו מהקשר.
כתוצאה מכך, התפתחו מנהגים שונים:
- ביהדות אשכנז, התקבע המנהג להעדיף תמיד את החליצה על פני הייבום.
- ביהדות ספרד, נשמרה העדיפות למצוות הייבום, אך ורק אם שני הצדדים מעוניינים בכך מרצונם החופשי.
עם הקמת הרבנות הראשית לישראל, נקבעה תקנה האוסרת על ייבום בארץ ישראל ומעדיפה תמיד את החליצה, כדי למנוע מצב של "שתי תורות". למרות זאת, ישנם פוסקים ספרדים, ובראשם הרב עובדיה יוסף, שקבעו כי לזוג ספרדי המעוניין בכך, יש לאפשר לקיים את מצוות הייבום. בפועל, ייבום הוא הליך נדיר ביותר בימינו, והנוהג הרווח והכמעט מוחלט בישראל הוא קיום טקס חליצה.
כיצד מתבצע טקס החליצה?
טקס החליצה עצמו הוא השלב האחרון בתהליך בירוקרטי שמתחיל קודם לכן. ראשית, נהוג להמתין לפחות 90 יום מיום הפטירה לפני פתיחת ההליך, בעיקר כדי לוודא שהאלמנה אינה בהיריון (שכן היריון פוטר מחליצה).
בדרך כלל, האלמנה (שנקראת כעת "היבמה") היא זו שפותחת תיק "בקשה לחליצה" בבית הדין הרבני האזורי. אם לנפטר היו מספר אחים מאב, המצווה חלה קודם כל על האח הגדול של הנפטר. רק אם הוא מסרב, אינו יכול (למשל, שוהה בחו"ל), או שאינו כשיר, פונים לאחים הבאים בתור, לפי סדר גילם. מקרה מורכב במיוחד נוצר אם האח היחיד הזמין הוא קטין (מתחת לגיל 13). במצב טרגי זה, האלמנה נאלצת להמתין שנים עד שיגיע לבגרות הלכתית ויוכל לחלוץ לה, מצב שמשאיר אותה עגונה בפועל.
טקס החליצה נערך בפני הרכב של שלושה דיינים בבית הדין הרבני. הוא כולל מספר שלבים סמליים: הדיינים מוודאים שהצדדים מבינים את משמעות הטקס ואינם רוצים בייבום. לאחר מכן, האח (היבם) נועל נעל עור מיוחדת על רגלו הימנית. האישה (היבמה) ניגשת אליו, קוראת פסוקים, חולצת את הנעל מרגלו, יורקת על הרצפה שלפניו, ומכריזה: "ככה ייעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו". לאחר הטקס, האישה מקבלת "מעשה בית דין" המאשר כי היא חופשייה להינשא לכל אדם, פרט לכהן.
האתגרים במציאות המודרנית
עבור נשים רבות, במיוחד אלו שאינן מגיעות מרקע דתי, עצם קיום הטקס הוא חוויה מורכבת ומטלטלת. ההלכה היהודית נכתבה בפועל במציאות אחרת לגמרי, כאשר נשים היו רכוש הבעל. כיום, קשה לקבל מצב שבו אנשים נאלצים לעבור טקס דתי, אחרת עשויות להיחשב עגונות.
מעבר לכך, המצב הופך קשה אף יותר כאשר נוצרים קשיים מול האח: במקרים קיצוניים, ישנם אחים שמנצלים את המצב וסוחטים את האלמנה כספית כתנאי להסכמתם לחליצה. ללא הסכמתו, היא נותרת עגונה ולא יכולה להמשיך בחייה.
לסיכום של דברים, בעוד שמצוות הייבום כמעט ואינה קיימת, מצוות החליצה היא חלק ממשי ומחייב של דיני המעמד האישי בישראל, גם ב-2025. עבור אלמנה ללא ילדים, זהו אקט הכרחי שיש לעבור על מנת להרוויח חופש ולאפשרות לבנות את חייה מחדש.
אם אתם או משפחתכם עשויים להידרש לטקס ייבום וחליצה, צוות עורכי הדין בפורטל מתגרשים חכם מזמינים אתכם לקבל ייעוץ בנושא, על מנת לזרז את התהליך ככל האפשר, ולמנוע מצבים בעייתיים בהם גורם כזה או אחר ינסה לנצל את חולשתם של המעורבים כדי לסחוט טובות הנאה כאלה ואחרות.






